התמודדות עם ביקורת עצמית שלילית

ביקורת עצמית שלילית מתפתחת במהלך החיים בשקט.

היא מופנמת מילדות דרך החינוך' מההורים, המשפחה, הסביבה, בי"ס.

ציפיות, מסרים, לקחים מניסיון העבר, הגנות.

היא גדלה יותר ויותר עד שהופכת לחלק בלתי נפרד מהעצמי.

לפעמים היא שקטה ולא מורגשת,

לא זוכרים שהיא בכלל קיימת.

לפעמים היא סוערת, משתלטת, לא סותמת לרגע.

היא מאוד משפיעה על הדימוי העצמי, הערך העצמי.

לא תיתן לעשות מהלכים ספונטניים, לקפוץ מעל הראש.

היא תבטיח צעדים רק מתוך זהירות, מחשבה עמוקה, יציבות.

בזמני שינוי ומעבר היא פורחת.

כולל מצבים של בלבול, אי וודאות.

העבודה איתה היא קודם כל להכיר בקיומה.

שלום, נעים מאוד. אני רואה אותך.

להבין מאיפה הגיעה, על איזה קרקע צמחה. מה איפשר לה לפרוח ?

מה המטרה שלה? מה היא מייצגת אצלי? מה התפקיד שלה?

מה מחזק אותה ובאילו זמנים היא בשיא פריחתה?

שנית, לעשות הבחנה ביני לבין הביקורת העצמית שלי.

יש אותי ויש את הביקורת העצמית שלי.

לפעמים נדמה שזה אחד. אין הפרדה.

למעשה , הביקורת העצמית כל כך גדלה שהיא מטשטשת את התמונה הרחבה.

כמו ערפל שמסתיר את הנוף ומקשה להבין איפה אני נמצאת עכשיו.

אז תהליך חשוב הוא ההבחנה וההפרדה בין עצמי לבין הביקורת העצמית שלי.

האני מורכב מהרבה חלקים : המחשבות שלי, דעות, ערכים, רגשות, תחושות גוף, ניסיון העבר, ציפיות, דאגות, התנהגות, חלומות.

בתוך כל זה נמצא גם החלק של ביקורת עצמית.

כרגע היא מנופחת מעל כל שליטה. סוחפת את כולי יחד איתה.

ברגע שנצליח לייצב אותה קצת, חלקים אחרים שבי יוכלו להרים את הראש חזרה.

שלישית,

מה נוכל לומר לחלק שבי- הביקורת העצמית - שיעזור לייצב אותה מחדש.

קודם כל נקשיב לה.

לכל מה שיש לה לומר. בלי סינונים.

לתת לכל הפחד שהיא נושאת על גבה לצאת החוצה.

נקשיב לגוף .

נשים לב בסקרנות לכל מה שעולה בגוף.

איפה הרגש מוחזק בגוף?

איזה חלק בגוף זועק?

הבטן כואבת? הגרון חנוק?

לתת לרגש להיות בלי מעצורים, בעדינות.

ברכות, בסבלנות.

בלי לנסות לתקן.

כמו לשחרר את הסכר שעוצר את המים מלזרום חופשי.

עצם ההסכמה להיות עם עצמי במחשבות,

בתחושות גוף ,

בהקשבה המלאה,

בהסכמה מלאה לכל מה שיבוא יבוא,

מייצר תנועה, זרימה, שחרור.

לבסוף,

אחר שהכרתי בכך שביקורת עצמית היא חלק ממני,

הולכת איתי לכל מקום באשר הוא,

מה אני רוצה , מבקשת, מייחלת לעצמי?

מה חשוב לי כיום בחיי?

מה הכיוונים אליהם אני רוצה להתקדם?

איפה המיטב שבי יכול לבוא לידי ביטוי?

הביקורת העצמית לא תקבע לי מה אני יכולה או לא יכולה לעשות.

גם אין כוונה לסלק אותה או לחכות שתלך.

אני מכוונת את עצמי,

לוקחת פיקוד,

איזון מחדש של עצמי.