אגרנות שייכת למשפחת הפרעות החרדה.
יש קושי גדול לזרוק חפצים ישנים ללא קשר לערכם.
חפצים מצטברים עד בלי סוף. אוספים דברים מהרחוב או קונים בלי הבחנה.
המצוקה הגדולה היא בד"כ של בן/בת הזוג והמשפחה שסובלים בשקט וזורקים משהו מדי פעם בהסתר.
לא קל להם להודות שהם זקוקים לעזרה. הם מתביישים, נבוכים, משתדלים להסתיר מהסביבה ובעיקר מעצמם שיש בעיה. לרוב, בן משפחה יפנה לעזרה, כשהמצב יוצא משליטה.
יש צורך בהתערבות מקצועית רצינית, לאורך זמן וסבלנות. רצוי לפנות לעזרה מכמה גורמי טיפול, מבריאות הנפש.
בעבר טיפלתי בגברת, בטיפול ממושך, שהודתה בפניי שהיא פשוט ויתרה על עצמה. הבית שלה היה קטסטרופה. היא לא זרקה שום דבר במשך שנים. בקושי היה לה חשמל פעיל, לא היה מקרר עובד 10 שנים, קירות עם עובש ורטיבות. היא התנגדה לכל עזרה שהציעו לה. התביישה מאוד ולא נתנה לאף אחד להכנס אליה לבית. היתה מתקלחת אצל שכנים מדי פעם. מצב הבית הקשה היה מראה מדויקת למצבה הנפשי. עצם ההכרה שלה בכך שויתרה על עצמה שיחררה עומס נפשי מעצמה. לא קל לשחרר מהבחוץ פנימה.
כשכולם עסוקים בניקיונות לחג הפסח, אני רואה בזריקת החפצים ישנים איוורור מבורך, התחדשות הבית, בריאות, תקווה.
התרעננות אביבית של הנפש.
Comentários